ספי נולד ב 14/1/1987  ברמת גן . הוא הבן הקטן מהנשואים הראשונים של אמא
ספי הכניס הרבה אושר ושמחה ואני לקחתי חלק בגידולו .
לאחר הגרושים הצטרפה למשפחה אחותי הקטנה ליאן מהנשואים השניים של אמא .
ספי היה ילד שובב עצמאי אהב מאד לרקוד לראות טלויזיה ותמיד מגיל קטן היה מוקף בחברים וחברות . 
ההורים לצערי לא הסתדרו בלשון במעטה ...
וכשספי היה בן 8 שנים ההורים החליטו להתגרש ... עכשיו שמסתכלים במבט לאחור כנראה אלו היו ה 8 שנים הכי יציבות שלו בחי .
אז החלו חייו הבוגרים של ספי ... ראשית עבר מרמת גן לראשון לציון ומגיל 9 ניהל לאביו את חנות הממתקים בקניון רוטשילד בראשון לציון כן מגיל 9 ...אני ואחי הגדול גם עבדנו מגיל מאד צעיר . אבל זה כבר סיפור אחר . ספי החליף 5 בתי ספר יסודיים התחיל בהילל ברמת גן , עבר יאנוש קורצ'ק , לאחר מכן גמנסיה הרצליה ואז שוב בראשון לציון פעמיים תוך כדי הלימודים, בתור אחותו הייתי בעצמי בבלאגן. היינו נפגשים שאבא שלי היה נחמד אלינו ורצה שהנהל לו איזה עסק , מהר מאד החלום היה מתפוצץ והייתי נאלצת להיפרד מספי שוב ושוב ושוב . אולי בגלל כל הסיפורים האלו הקשר שלי ושל ספי היה מיוחד מאד !!
בגיל 16 החליט ספי לגור ולחיות לבד..
אז שוב התחיל מסע החיים שלו ומעברי דירות נוספות ... 😒
אפשר לומר שבחייו הקצרים הספיק לעבור המון תקופות לראות הרבה עולמות ולהכיר אין ספור אנשים, בשבעה הגיעו יום יום וסיפרו על החוויות הנעימות על הכתף שהגיש ועל היותו נדיר ואהוב . ספי אהב את החיים ונלחם עליהם !
ידע לשמור על עצמו, היו לו חברים טובים מגיל 17 ששמשו לו כמשפחה .
כולם אהבו אותו אבל ממש !! בצבא בלימודים בעבודות תמיד קיבל תעודות מצטיין ( מצורף בהמשך).דאג לשרה הכלבה שלו כמו ילדה קטנה,
אהב במיוחד לקחת אותה לפלמחים להכנס לים ,לטייל איתה ביישוב ולאלף אותה .
תמיד ידע לעשות מהלימון לימונדה וידע להינות ממה שיש עם כל הקשיים , חברים בילויים מסעדות הכי טובות ,בגדים הכי יפים , נסיעות לחול, היו לו קשרים עם נשים יקרות ממש, קשרים מאד משמועתיים שעד היום השאירו חותם . עשה תואר ראשון בבאר שבע וגר במעונות , ותואר שני במכון ויצמן נתן ייעוץ חינם להמון אנשים ייעוץ מציל חיים ! בכל מקום שדרך בו העיניים היו נשואות אליו היה סביבו הילה ואבק של כוכבים  . הילדים שלי העריצו אותו והוא שמר עליהם רבות התקרבנו מאד כמשפחה אמא שלי וספי היו כמו זוג יונים ! היו מבלים הרבה שיחות נפש , מכייפים ,סרטים, המבורגרים והמון מסיבות פיג'מות .
ולא היה מישהו או משהו שיכל להפריד ביננו , חגים ,שמחות , מפגשים לפחות פעמיים בשבוע , קידוש , שיחות ממוצע 3 פעמים ביום .... וואווו איזה אושר זה היה,
לראות את הקשר המיוחד שנירקם בן אמא לספי .. וזה שהוא נתן לנו את העונג להיות במחיצתו .
היה לנו מסורת קבועה ביננו האחים לחגוג ימיי הולדת ביחד בילויים, ים, מסעדות, חברים מהממים ,והכי חשוב על האש על האש ועל האש .... כל כך כייף כל פעם שנפגשים ! אז עד שהגענו לשיא הקשר בא הגורל והכריע
כנראה למעלה בשמים אוהבים אותו יותר מאיתנו ... אנחנו נשארנו ערומים בלב מדבר עצובים כואבים עם געגעועים עזים.
מנסים להכהות את הכאב . להיות עסוקים החיים בחרו בנו והם קשים מנשוא .
אני כן שמחה שידעתי לנשק את האדמה כל יום שהוא חי . ואהבתי והערכתי אותו
ושהוא ידע מזה !
אבל לצערי זה אף פעם לא מספיק .
עכשיו ועדיין צריך להגיד תודה על כל מה שיש ... החיים העמידו אותנו בנסיון מאד גדול .
ומבחנתי לא משנה הקרבה גיל וכו ...
חשוב טיב היחסים שהיה בנינו . ואני והוא היינו מאד מאד קרובים .
מאמינה בכל ליבי שהוא נמצא במקום יותר טוב כי המקום שאני נמצאת בו קשה מאד .
אני לימדתי אותו שהכל לטובה , בטוח הוא צוחק עלי עכשיו, ועדיין אני מנסה בכל כוחי לחשוב כך , אני לא רוצה לאכזב את בוראי ובטח שלא את ספי , בכל זאת אחותו הגדולה .
יש בורא לעולם ודבר אחד בטוח בחיים - המוות !
אם הגעתם עד כאן אז תודה רבה שהקדשתם זמן לקרא . וניתן לעילוי נשמתו לקרא שני פרקי תהילים . מ'ט מ'ז
ספי יוסף בן דליה